תולדות עליית הנוער
אישים
מקומות
הוסף תוכן
צור קשר
חיפוש

תולדות עליית הנוער


עליית הנוער
הייתה במאה ה-20 הפרויקט המצליח והמתמיד מכל מפעלי ההצלה מפני שמראשיתה ראתה עצמה הן כמפעל הצלה והן כמפעל חינוכי; בנוסף לפעולות של מילוט ארצה של ילדים ובני נוער שחייהם או חירותם עמדו בסכנה, הקימה עליית הנוער מערכת חינוכית עבור בני הנוער העולים החדשים והישראליים משכבות המצוקה : חברות נוער בקיבוצים, כפרי נוער, פנימיות ומרכזי יום.

במסגרת עליית הנוער עלו והתחנכו עד היום למעלה מ-300,000 בני נוער וילדים!


מטרתה של עליית הנוער הייתה, ועודנה, לעזור לחניכיה לגבש את זהותם הישראלית,
לעודד את רוח המחויבות החברתית שלהם, ולהכשיר אותם לתרום לחברה הישראלית המתהווה.


עליית הנוער היתה היוזמה של רחה פרייר בראשית שנות השלושים להעלות לארץ חברים צעירים בתנועות הנוער הציוניות הפכה תוך זמן קצר למאמץ מקיף לחלץ ילדים מאירופה הנשלטת על-ידי גרמניה הנאצית. עד פרוץ מלחמת העולם השניה עשו את דרכם לארץ כחמשת אלפים צעירים בני חמש עשרה ומעלה. הם הוכשרו לחיי שיתוף בחברות נוער בקיבוצים ובכפרי נוער ברוח האידיאולוגיה החלוצית. בשש שנות המלחמה הגדולה חברי תנועות הנוער החלוציות בגולה ביחד עם עליית הנוער סללו את דרכם לארץ של כעשרת אלפים ילדים ובני נוער יהודים. אל אלה הצטרפו במחצית השניה של שנות הארבעים עוד כחמישה עשר אלף עולים צעירים ששרדו את ההשמדה. עליית הנוער, בראשותם של הנרייטה סולד ואחריה משה קול, הקימה חברות נוער וכפרי נוער רבים.


כדי להעניק לחניכיה חינוך ראוי הצופה אל העתיד: התפתחות אישית תוך השתלבות בתרבות העברית ונטילת חלק במאמץ העליון של הקמת מדינה.


בשנות החמישים ואילך – מועד בו מסגרות הצלה וחינוך פנימייתיות באירופה הולכות ונסגרות – עליית הנוער נערכה לקליטת אלפים רבים של עולים צעירים מאירופה ובמידה יתרה מצפון אפריקה. דפוסי החינוך בפנימיות ובמרכזי יום כוונו אל הבטחת עתידם של החניכים בחברת מהגרים חדשה באמצעות רכישת השכלה, מקצוע ותמיכה בגיבוש זהות אישית.
מראשית שנות השבעים של המאה הקודמת עליית הנוער מטפחת לא רק ילדים ונוער עולים בארצם החדשה, אלא גם מעניקה הזדמנות חינוכית נוספת במוסדותיה לילידי הארץ. שלוש מאות אלף מתושבי ישראל הם בוגרים של עליית הנוער. הם מייצגים את פניה הרבים של התרבות המתהווה ואת החברה בישראל.



חברות נוער, כפרים ומוסדות

קבוצות הנוער הראשונות, שנאספו ונשלחו ארצה מארצות דוברות גרמנית, נקלטו בקיבוצים. חברות הנוער זכו בקיבוץ להכשרה חקלאית וללימודים עיוניים ואילו הקיבוצים זכו בצעירים נלהבים לרעיון הציוני שמלאו את השורות בהתיישבות העובדת ובבוא תורם הקימו עשרות ישובים בעצמם.
עם קום המדינה, עם גל העלייה הגדול , שוב לא יכלו הקיבוצים לשאת לבדם את נטל הטיפול בחברות הנוער ועליית הנוער הקימה כפרי נוער - תחילה על יד הקיבוצים ואחר כך ללא תלות בהם. פליטי מלחמת העולם השנייה והאוכלוסייה המגוונת שהגיעה ארצה עם קום המדינה חייבה את עליית הנוער להיערכות חדשה ולהרחבת מגוון השירותים שהעניקה לחניכיה.
את מודל הקליטה,הטיפול וחינוך הילדים ובני הנוער יצר דר' זיגפריד להמן, מייסדו ומנהלו של כפר הנוער בן-שמן. מכפר הנוער בן שמן יצאו מדריכים ומורים שהקימו כפרים כדוגמתו ברחבי הארץ. בנוסף קמו גם מוסדות שהעניקו שירותי חינוך ופסיכולוגיה לאוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים, וכן מועדונים ומרכזי יום לבני נוער תושבי הערים ועוד.


עליית הנוער: אישים, מחנכים וחניכים
הערכה מקובלת היא כי במשך השנים קלטה עליית הנוער למעלה מ- 300,000 בני נוער וילדים.

החניכים היו בהשגחת מורים, מטפלים ומדריכים. מכאן נובע שבישראל, למאות אלפי ישראלים יש פרק בחייהם הקשור בעליית הנוער – או כנקלטים או כקולטים.
בין מייסדי המפעל זכורים לטוב: רחה פרייר היוזמת, הנרייטה סאלד המנהלת הראשונה וזיגפריד להמן, שהקים את כפר הנוער בן שמן, ושימש דוגמה לכל השאר. במסגרת המצומצמת של האתר לא נוכל לספר על כל המנהלים, המחנכות והמטפלים שפעלו בארץ ובחו"ל, שהעלו ארצה את בני הנוער והילדים, ששימשו כמשפחה חליפית לחניכים רבים ועזרו להם לעבור בשלום את הקליטה הקשה. הם לימדו וחינכו את חניכיהם, ובעיקר עזרו להם לגבש זהות ישראלית.
וממולם: לא נוכל להזכיר יותר מקומץ חניכים, מתוך מאות אלפים שנקלטו במסגרות עליית הנוער, חניכים שהגיעו מקצוות תבל, במשך שמונים שנים, ולכל אחד ואחת מהם סיפור חיים מרתק; בוגריה של עלית הנוער משולבים בכל שדרות החברה, ביניהם כאלו שהגיעו לעילית החברה הישראלית: אנשי רוח, שחקנים, זמרים, אמנים, פוליטיקאים, אנשי צבא, ועוד.
אנו פונים אליכם, אנשי צוות עליית הנוער וחניכים מכל התקופות, ובני משפחותיהם, להוסיף את סיפורכם ואת תצלומיכם לאתר זה ולעזור לנו לבנות מאגר רחב ומגוון של סיפורה של עליית הנוער.

 
האתר הוקם בסיוע: ממשלת ישראל, ועידת התביעות, משפחת גרוסמן, טורנטו, אגודת ידידי משואה בקנדה, המגבית היהודית המאוחדת בקנדה,
מכון קרן קימת לישראל לחקר תולדות הציונות וההתיישבות, איגוד ניצולות השואה מונטריאול, משפחת אונגר, Foundation Summer Entraide

Signed by  CDTech
 
      
  מפת האתר | צור קשר